ביקרתי בבית חברתי, והיא סיפרה לי על המוות האחרון של אישה שהייתה מכירה. החברה שלי אמרה שזו האשה לא הייתה מאמינה בכלל. היא דחתה לחלוטין להאמין בכל דבר, וכך מתה.
אותו ערב ישבתי להתפלל בחדר המרפסת שלי. פתאום, סביב השעה 9:15 בערך, הופיעה אישה שמנמן. פניה התעקמו מצד לצד, הפכו למתורפים ומרושעים, והיא צפה מסביבה עם עיניים רחבות. לידה, הופיע דינוזאור חי גדול. שניהם נטו אלי, והאישה הציפה בזעם לדינוזאור, שהיה שד. מעולם לא הופיעה לי דינוזאור לפני כן.
מיד חשבתי שהרוח של האשה הזאת חייבת הייתה ללוות אותי לביתי מהבית של החברה שלי. הייתי כה מושלמת שכל מה שאני יכולה לחשוב עליו היה איך להגיע למטבח שלי לקחת את המים הקדושים לרוקח עליהם. הם רק נשארו שם, ללא רצון לעזוב.
בסוף מצאתי האומץ לבצע את סימן הצלב ואמרתי להם, "צאו ממנה!"
הלכתי למטבח, השגתי את המים הקדושים והרטבתי אותם בהם, דרשתי שיצאו.
אמרתי: "אדוני ישו, אמרת לי שלא להתפלל עבור אנשים כאלו, אבל מניחה אותה לך. אתה תעשה זאת."
חשבתי: 'אם עשתה דבר טוב בחייה, אדוננו יכול עוד להציל אותה.'
האישה הזו לא הייתה במקום טוב. היא בחרה בדינוזאור.
אמרת האם: "הוי ילדיי, בני אינו שופט אתכם כפי שהשופטים את עצמכם. אם מישהו מת פתאום, יש לו סיכוי לאחר המוות לתקופה מסוימת להציג מאוד חזק להגיע לאלוהים. אתם מחליטים האם לך אל ההארה או לחושך. חלק מהאנשים בוחרים ללכת עם אדוננו וחלקם לא."