באתי היום שוב, בני יקר, כמו בכל יום, עם אהבתי האדירה, למלא את חייך בחסדי אלוהים, ולהיות נוכחת שוב עם ילדי.
היום צריכים את הנוכחות של אמאי הקפדנית הזו, לכן באתי כל יום! העולם צורך אהבת האם בשמים. אני נותנת עצמי לנוכחותה שלכם, כך שלא תרגישו חסרי עזרה או מנודים על ידיי".
(מרקוס): (שאלתי אותה אם יכולת ליתן חן לשניים שצריכים. גברתנו השיבה עם הודעה, כמו אמא מאוהבת ואומרת:)
"- הלך, בני, ותרצה להם את כל מה שאמרתי לך".
(מרקוס): (שאלתי אותה אם יש לה משהו לאנושות. היא ענתה:)
"- כן, אני רוצה לשאול, כמו תמיד, תפילה ואמון באלוהים!
עשו התבודדות יוקרתית, ילדי יקרים! עם התבודדות יוקרתית, אתם תוכלו לגבור גם על מלחמות, רעב וכל מה ששריר השטן מתכנן נגדכם. כל המלכודת של שריר השטן תשקרר לארץ אם תסגדו ללקוח הקדוש.
בני! נתתי את הסימן הזה בתמונה*, כדי להראות לא רק לך, אלא לכל אחיכם, שאני אוהבת אותכם!
אני האור של העולם! אנוכי זו שמעשית הכל כאן! זה סימן פשטני, בני יקר, אך כיצד יכול הסימן הזה לא להיות פשטני אם הוא בא ממני? זאת מפני שאנכי פשתנית, ענווה וצנועת לב.
בני יקר, סימנית זו למי שיכול להבין כי אתה בחירתי ואיש שליחותי. תביטו בתמונה שכל פניי מופנים אליך כדי להודיע לכל אחד שאתה איש שליחותי, ושאני מאיר את עיניך ודרך חייך, תמיד לפנייך.
סימנית זו קטנה היא ראהת אהבתי לך, ואת נוכחיותי עם כל אחד מכם, ילדי יקרים שלי.
הישארו בשלום האדון! אני מברך אתכם כולם באהבה, בשם האב, הבן והרוח הקודש".
*(הערה): (תמונה זו שגברתנו מזכירה בה ההודעה נלקחה על ידי נערת צעירה בעודה מחזיקה בידיה תמונת גברת לורד, בתוך אוטובוס, בזמן עליית רגל חזרה מאפארסידה.
כשהנערת חשפה את הסרט, לשמחתה של כל אחד, התמונה של גברת לורד הייתה מוארת לחלוטין וראשה מעט פנה אל מרקוס טאדיו. חגורת הכחול, הידיים והרגליים של גברת לורד נעלמו באור.
סביב לתמונה היה 'נימוס אור', מראה שהאור יצא מהתמונה ולא האיר את התמונה. כל אחד נהנה מאוד מסימניה זו. תמונת זאת נמצאת בספר הסימנים בסוף הספר הזה)