(דוח-מרקוס) היום הופיעה מרים הקדושה ביותר עם כותונת סגולית, מנטיל שחור וחרב דוקרת בחזה שלה. היא בכתה דמעות ואמרה בעצבות רבה:
גברתנו
"-בני, אמור לעולם שצריך לחיות את כל מה שאמרתי בסן דאמיינו. במשך עשרות שנים צפיתי למילוי ההודעות שהעבירתי שם. מה שאמרתי שם ומה שאומר כאן חייבים להימשך. יבואו רגעים קשים לאנושות. האדם יחשוב שהוא חנק באותו הרגע והרבה מהם יעברו יחדיו. בשעה ההיא הטרידה הם צריכים לזרוק על פנייהם מים ממעיין הפלא שלי ולהישאר בחיים. אלה שנושאים את הסקפולר האפור של השלום ואת המדליון של השלום לא יוטרדו ברוחות רעות. המשיך להתפלל תפילת הרוזריו המתבודדת שלי מכאן כי זו הטובה ביותר שנעשתה אי פעם. בה אני עצמי מובילה את התפילה ודברת עם האנשים. בני, גדול הוא הגבר שמדבר לאנשים על אלוהים. יותר גדול הוא זה שמדבר ותופליל לאלוהים. אך מי שעושה אנשים לשמוע את דבריו ואת דבריי ולדבר לאלוהים באותו זמן, זה האדם המושלם. המשיך בני לעשות תפילות רוזריו מתבודדות שלי כי מלבד שהן מנחמות מאוד את בני ואשה, הן משחררות נפשות רבות מעול סטן ומביאות אותן לגן עדן. שאר בשלווה, בני".