תהלל את אדוני ישו המשיח!
מרקוס: "תהילתו לנצח".
"- מה לך בני?"
מרקוס: "הגברת יודעת, אני צריך לעזרתה של הגברת".
"- מה עוד אתה צורך? האם לא אני אם חסדך אשר לא מנעתי ממך עד היום? מה לך ביותר כדי להרגיש מאושר? מה הסיבה לחוסרו שלך בשלום?"
קבל את השלום שלי וקבול אל לביך את השלום וההרמוניה שאני רוצה לתת לך.
האם לא לקחתי אותך למדז'וגורייה בעצמי, ועשה אותך מכיר את הרואים?
האם לא לקחתי אותך שם על גבעה ההשתקפויות?
לא לקחתי אותו לפטימה, שאליה רציתה לנסוע כל כך?(הפסק)
בני, כמה מבני ילדי שנפרסו ברחבי העולם רוצים ללכת לפטימה, והם לא? ואתך, לקחתי ונטלתיך בחיקי.
לקחתי אותו לורד, שם בוצעו הניסים הגדולים בעולם! כמה מחסידי רצו להיות בלורד דקה אחת ולא יכלו. ואתך קיבלתה חן זה ממני.
כמה מחסידיה של מדליוני המופלא שלי רצו להתפלל בקפללה שבה הופרתי לפני בתי קטרין לבור, ולקחתי אותה שם. היית ברגל מזבח חנני (הפסק)
בני, נתתי לך כך הרבה וחסדים רבים.
נתתי לו תמונה נפלאה שישפה דמעות.
נתתי לך אותות, לא רק כדי שהעם יתפרנו, אלא גם כך תוכל את/אתה להציל עצמך/עצמה.
נתתי לך מתנות רבות, כגון: להתפלל לריפוי, לדבר, לשיר, ומעל הכל, החסד הגדול ביותר: - זה של רואי אותי, נגעי אותי ואוהב/ת אותי.
מה עוד לו חסר? מה עוד צריך/ה את/ך להיות שמח/ה? (הפסקה)
היום אני נתן לך יותר. רוצה/ת קבלת חיבוק מאמא שלכם השמימית?"
מרקוס: "- האם תוכל לתת לי עונג גדול זה?"
"- כן! קום, צעד אחורה מעט, אני יורדת אליך כך שאוכל לחבק אותך".
מרקוס: (עשיתי כפי שציוותה גברתנו. היא ירדה וחבקה אותי. כל הצער והצוקה נעלמו. אז היא השמיעה את ראשי על כתפה שלה ודיברה אלי ברכות.)
"- תזכור/י תמיד שאני אוהבת/ך. תזכור/י תמיד שאני אוהבת/ך. אני רוצה שתהודיע/י לעולם כולו שהבוחרתי אותך להכריז על בקשותי, ואת/ך צריך/ה גם לומר שהנחתתי לך את החסד של להיות נושא/ת אחד מהמתנות הגדולות ביותר שאלוהים יכול היה לתת לעולם: - חסד הודעותי ופרוסנתי חיה. לכן, עליך להכריז על בקשותי ללא פחד, ולהביא את כל ילדי אל ליבי הנקייה.(הפסקה)
אני רוצה שתהודיע/י ליילדים שלי שהם כאן היום הודעה זו:
ילדיו היקרים, אני אם האהבה, הרחמים והרכות.
הלבבות קשים, חסרי רגישות, הם לא מקבלים את אהב�תי. אני מבקשת מכולם להתפלל כך שהעולם יקבל ויתברר את אהב�תי.
היכו כאן כל יום, בשעה זהה, ואתמול, ברוזרי העשרה, אני אחזור לכאן שוב".
באותו היום ב-10:00 לילה
"ילדיו, אני מבקשת ממך תפילות יותר, אמון רב בי ובלב הטהור שלי.
תשעה ימים מאוחר יותר, ב-7, שם אני רוצה שכולם תהיה עמי בתפילה.
אחר כך, תשע ימים מאוחר יותר כאשר אתם באים כאן, הגיעו בשעה 9:30 בערב כדי שתתפללו יותר, וכך בכל חמישי.
אני מבקשת גם שמחר, לאחר המיסה הערבית, תבואו לכאן להר גבעון לתפילת הרוזרי, לשיר ולהלל את האדון במקום זה שאני מוצאת עצמי כך חי ומלואה בחן לכלכם.
אני מבקשת גם שמחר תתחילו במצור על יריחו באהבה ובהתמדה. אני אומרת לך שהמצור הזה יהיה מכריע לתוכניותי, ויהפוך לאחד החשובים ביותר בכל הזמנים.
אני מבקשת ממך, לפיכך, שלא לחסור מהלכי זמן או מההתערבות. אני אשה שם, בקפלה, לצד תמונתי, מתפללת עם כל אחד מכם.
גם מבקשת מכם להרהר בדברתי שאמרתי לכם היום.
אני מברך אתכם בשם האב, הבן והרוח הקדושה".