בני, תהלל את אדונינו ישוע המשיח!
(מרקוס) "- יתברך שמו לעולם!"
"- היום אני כאן כדי לבקש שעות של תפילה לאדון ביסוד. כי כמעט אין מי שאינו בא ומנחם אותו."
זו 'תקופת האוכריסטיה'! כל אחד שרוצה את חסדי האש, תפלו לישוע באוקריסטיה!"
כאן, הביאתי את התפילה של האוכריסטיה. תפילו לו! להיות עם ישוע תמיד. בתגובה, הוא יתן לכם חסדים".
(מרקוס) "- גברתי הקדושה, כמה הייתי מיסתרך מאוד. כמה הייתי מיסטרך."
"כאן אני שוב, בני. לא אשאיר אותך לעולם! אל תפחד. התפללו תפילה לישוע, שהוא כאן עתה על השולחן הקדוש!"
(מרקוס) "- אתה רוצה תפילה מסוימת?"
"- ברכת הכסף הקודש!"
(מרקוס): (כך התחלתי:
"ברוך אלוהים,
ברוכה שמך הקדוש.
ברוך ישוע המשיח, אלוהים אמיתי ואדם אמתי.
ברוך שם ישוע.
ברוכה לבך הקדוש.
ברוכים דמייך הנכבדים ביותר.
ברוך ישו בסקרמנט הקדוש ביותר על המזבח.
ברוך הרוח הקדושה הפרקליט.
ברוכה האם הגדולה של אלוהים, מרים הקדושה ביותר.
ברוכה ההריון הקדוש והטהור שלך.
ברוך עלייתך הגלורית.
ברוך שם מרים, הבתולה ואם.
ברוך יוסף הקדוש, בן זוגתך הטהורה ביותר.
ברוך אלוהים, במלאכיו ובקדושיו. אמן".
(אחרי תפילה זו שבקשת ממני, היא הוסיפה:)
"התפללו לבן על השולחן הקודש. נתנו לו את לבכם! הרימו אותו! קידשו אותו! הוא רוצה להיות אדוניכם. הייו עבדו!"
(מרקוס): (שלח לי נשיקה בידה, ברך אותי בשלום ויצא. היא התנודדה מעל המזבח של המטריקס. הייתה לבושה כרגיל.
בשעה 10:50 בערב הופיעה הבתולה שוב. בידה החזיקה צלב חום, ללא ישו. היא הכריזה בקול חזק:)
"- תשובה! תשובה! תשובה! "