יילדי, אני רוצה שלבבכם תתנו אותן לאֱלוהים. אני רוצה למלא אתכם בשלווה שאפשר רק מאֱלוהים לתת! האמינו ונתנו עצמכם לאהבת אלוהים, כך שתוכלו לחיות בשלום! ילדי, אנכי נותן לכם שלומי, אשר קיבלתי מאֱלוהים, ואני מבקש ממך פעם נוספת לתשובה!
(מרקוס): (גברתנו נעלמה ומלך מלאך הופיע. הוא לקח אותי למקום אפל, שדומה יותר לבהרה, שם אנשים התפללו, בכו ואתלו את האדון לסליחה. ראיתי כמה מלכים יורדים אליהם ומביאים אותם ממקום זה.
המלאך אמר לי שהמקום הזה הוא הגיהנום, ושהקולות שאני שומע הם הנשמות שנלכדו שם, סובלות ומתקנות את חטאיהם. המלאך ציווה אותי לאהב עמוקות את נשמות הגיהנום ולהתפלל ללא הפסק עבורם.
הוא אמר לי שאני אמור לבקש מהגברת הקדושה כל יום חסדי של קבלת כמורה שיתן לי השמן האחרון. הוא אמר שהתפילה, "ישו, מרים, אוהב אותך, הציל נשמות!", משחררת באמת נשמות קדשות!
פתאום גברתנו הופיעה בבגד חום וצעיף לבן ואמרה שהיא יכולה לשחררם ממקום זה אם אנשים יתפללו עבורם.
הגיהנום דומה למערה אפל גדול עם מספר רמות. יש בו 'אש נוראית', שגורמת לסבל פנימי רב לנשמות. הן בוכות, גומרות, מבקשות עזרה. שמעתי את הרעש של אנשים נפילים ומשתקעים במה-דבר. הכל היה מאוד אפל ומלא צער, מלא בדומה לערפיל או ערפל אפור. שמעתי כמה מנשמות אלה לומר: "מסות!" אחרים אמרו, "תריסרי!" עוד אחרים היו אומרים, "צומות! זכרו אותנו!"
כאשר טיהרו עצמם וקיבלו תפילות מארץ, הם עלו לרמות הטהרה והטסו לגן עדן, הפכו לבחורים יפים יותר מהשמש. המלאך סיים באומרו:)
"- התפללו הרבה תריסר. כל אלה שמתפללים אותו עם אהבה ישתחררו מגיהנום ביום מותם. היותי חסד לנשמות אלו, כי כאשר הן בגן עדן יתפללו עבורכם!"
(מרקוס): (מאז שהחזונות נעלמו, נשאר לי אהבה חדשה לנשמות. החזה נמשך כ-20 דקות)