יום ראשון, 13 באוקטובר 2019

הודעה מאמאנו מלכת השלום לאדסון גלאובר

אמה הקדושה באה היום ליווי קדוש יוסף עם ישו התינוק בזרועותיה. הם היו בציד השמאלי של צידה של האם הקדושה. מצדה הימני הופיעה אחותה דולס, גלוירית, הכרזה לקדושה. אמה הקדושה נתנה לנו את ההודעה הבאה:

שלום ילדי, שלום!

ילדים שלי, אנוכי, אםכם, באתי מהשמים כי אני אוהבת אתכם מאוד ורוצה שתהאו עםי ביום אחד בשמיים, לצד בני ישוע.

אל תתאכזבו. התפילה, הקרבנות, הכפרות וההתמדדות של כל אחד מכם משכו גשם של חסדים נדרשים על איטפיירנגה, על האמזונאס ועל העולם כולו. התפללו הרבה להיות מבני ישוע. הוא אוהב אתכם ורוצה את יישורך לנצח. היום, בני האלוהים בא עם קדוש יוסף לברך כל האנושות וכולם מכם.

ילדים שלי, אל תסתלקו מהנתיב שאני מראה לכם. נתיב זה הוא קודש ומנחה אתכם לשמיים. אני מקבלת אותך לבית לבי הבלוי.

האם הקדושה קיבלה את כפרנו היום?

כן, בני. הכל שתרצתם היום ללב בני ולבי נקבלו ויתהפכו לחסדים גדולים וברכות לאיטפיירנגה, למשפחותיכם וכל האנושות.

עשו כל מה שתוכלו לקבל את מקומכם בשמיים. אל תתפללו על ידי העולם. העולם הוא זמני, השמים הם לנצח!

אני מברכך אחד אחד ונותן לך ברכה מיוחדת. שובו לביתכם בשלום האלוהים. אני מברך את כלכם: בשם האב, הבן והרוח הקדושה. אמין!

בבוקר, סביב השעה 10:30, ביצענו תשובה על ברכיינו מהכניסה למקדש עד התמונה של ישו הצלוב, בהצעת תיקון עבור חטאיהם של העולם והעבודה של גבירתנו.

כשהלכתם על ברכיים, ביקשתי סליחה והוצאתי תיקונים לכל החטאים שנעשו על ידי הסטניסטים, האנשים המעורבים באוקולטיזם, טקסים מקוברים, המזלזלים במקדשים וכנסיות, שחוטאים נגד ישו, בתוך הקודש הנקוד ביותר, בטקסי השטן עם פגיעות נוראות, לכל הרע שעשו לעבודה של גבירתנו. פתאום, הרצפה הפכה חמה מאוד כאילו היו גחלים חיים, כל האנשים רגו זאת בשרם. חשבתי שאני לא אוכל להמשיך, כי אם ניסית לשתות את ידיכם על המדרכה לחפש הנחה, הן שרפו בדיוק כך ללא הנחה. כשהצעתי תיקון זה חושב על הרע שמכשפות, קוסמים ומקומבירו עשו נגד העבודה של גבירתנו, כדי שהרע יישמד, שיחרטו ויתפלו, לא יכולתי עוד לעמוד בצער והסתכלתי לזמן קצר, אבל כף רגלי שרפו גם כן. חשבתי: אין לי לווותר, גיהנום הוא לנצח ואן זה רק לזמן קצר. הירכתי שוב ומשחתי עם האחרים, אך נראה שהדרך לתמונת ישו הצלוב הפכה רחוקה מאוד, בלתי נגמרת, אבל עשינו תיקון עד הסוף.

אִמָּנוּ הַקְדושהׁ הוֹרָה לָנוּ מֵאֶת הָעָם שֶׁבָּזְמוֹן, שֶׁהַייסורים שָׂמַחנוּ וְהַכְּאֵב שֶׁרגשנוּ אֵינוֹ דוֹם לְטיפת מים בְּסוּפָה הַקְּלָתוֹן, שֶׂהַנְּשָׁמוֹת סוֹבְלוֹת בִּגְהִינום. אִם כָּאֵב זֶה הָיָה עוֹד לֹא הַסּוּפָה הַקְּלָתוֹן שֶׁבִּגְהִינום, אֲנחנוּ אֵין מַתִּים לְשׂוּט בְּכָאֵב וּבְייסורים שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, שֶׁהוּא יִהְיוּ עַד אֲפֵק לְעוֹלָמִים.