ילדי, מרים הבלתי מקוללת, אם כל העמים, אם האלוהים, אם הכנסייה, מלכת המלאכים, עוזרת לחוטאים ואם רחמנית של כל ילדי האדמה, הינך, ילדים, גם היום היא באה אליכם לאהבתכם, לברכותכם ולזמן אתכם שוב ושוב להניח שהנשמה המלכותית תגבור — זו שאב הכול יצר בה בראתכם, אבל שכחתם אותה
ילדיי, ילדתי הקטנים, לא דואגים לדרוש החשוב ביותר של האלוהים, שהוא האלוהים עצמו!
תפשו אותה, קחו רגעים לתפילה ובודדות, וחשבו עליה באהבה; למדו לשמוע את קולה. היא תיעץ לכם מה לעשות או לא לעשות; היא מעולם לא טעה. זה זמן רב שאתם לא שמעו לה; אתם כבר אינכם מורגלים אליו. והזהרו: היא מעולם לא טעה, כי זאת כמו לומר שהאלוהים טועה! נסו להאהב את נשמתכם, את הנשמה היפה שלכם, ואת עצמכם, ובעבור הזמן תבינו שחייכם הארציים יהפכו לשונים; הם יהיו משמחים, ותכולם תהא פחות מואצות. לנשמה יש זמנה שלה; היא איטית להעביר דברים אליכם כדי שתבינו אותם היטב.
ראו ילדי, אם כל אחד מכם ילמד לשמוע את הנשמה, האיחוד של העמים יחול ככה, ללא מאמץ רב, אבל אתם כבר אינכם מורגלים אליו; אתם עדיין רצים כאן וכאן בלי מטרה ספציפית. כשאתם משחררים כל הדברים הטריביאליים ומלמדים לשמוע לאל הנשמה המלכותי, תבינו את יופייה של להיות ילדים של אלוהים.
עשו זאת, ותהיו שמחים!
תהללה לאב, לבן ולרוח הקודש.
יילדים, מרים האם ראתה אתכם כלכם ואהבה אתכם מכל לב.
ברכתי אותך.
תפלו, תפלו, תפלו!
גבירתנו לבשה לבנד עם מנטל כחול-שמים; על ראשה נשתלה כתר של שנים עשר כוכבים, וברגליה היו ילדיה הולכים בשורה אחד אחרי השני, מחזיקים בזר תפילה ירוק בידיהם.