בראשית הקודש של המיסה הקדושה, קרא אלי אדוננו ישו לחדר העליון כדי לנחם אותו כפי שהוא עושה בדרך כלל.
אמרתי, "אדוני ישו, אני כל כך צר עליך שאתה סובל tanto."
אמר, "ראי, כיצד אנחנו סובלים? אתה חייבת לספר לאנשים זאת! אנשים אינם יודעים כיצד אנחנו סובלים עבורם. לעולם לא הייתי מופגן כך על ידי העולם, על ידי החטא כמו שאני עכשיו. אנשים פועלים כאילו הכל בסדר, ללא תשובה. בבתי תפילה שלי, הכמרים והבישופים שלי אינם מדברים על תשובה. אנשים ממשיכים לפגוע בי יותר ויותר, וגדולים יותר ויותר הם הפשעים שלהם."
"בתי, ולנטינה, כאשר אתה יורדת (לקבלת הקודש) לקבל אותי, אחרי שאני אומר לך ללכת, רוצה היום ממך לא להציע לי את הכוונות האחרות שלך כמו שאתה עושה בדרך כלל, אלא הצע בחזרה אלי, כך שתנחמי אותי כי רבים מקבלים אותי ללא תשובה."
אמרתי: "אדוני, אני מצטערת שהעולם פוגע בך, ואני מצטערת שאני, חוטאת קטנה, פוגעת בך." בכיתי כשאמרתי את המילים האלה לאדוננו. מעולם לא ראיתי את אדונינו כה עצוב, כה מופגע.
אמר: "לא יכול לתאר עד מה העולם גרוע. יותר ויותר אני נידח, יותר ויותר אנשים אינם רוצים אותי בעולם. הם עושים הכל ללאי."
אמר: "דבר עם האנשים על חרטה."
“תודה שסובלת לי. אתה רואה איך אתה סובל מהסבל שלך כי אני מאפשר זאת? אתה רואה איך הנשמות סוב�לות בגיהנום כי מתו ללא חרטה.”
“אנשים ממשיכים למות ללא חרטה, ואז הם חייבים להתמודד עם השלכות קשות לאחר מותם.”
"הרבה דברים גדולים יסבובו את העולם. אנשים לא יצליחו לעמוד בהם אלא אם כן יחזורו בתשובה. דבר על חרטה."
לאחר המיסה הקדושה, נכנסתי לכפללה ותפלתי לפני פסל הגבירה עוזרת הנוצרים. האם הבתולה אמרה: "האם ראית כיצד בני מתעלל על ידי העולם? דברו עם אנשים על תשובה. זה הוא משימתך, ולנטינה. דברי, אל תשתקי. לא תקשיב למי שאחרים ואת מה שהם אומרים לך."
“דברי! דברי וצא להפיץ את מילת התשובה. אנשים צריכים לחזור בתשובה במקום רק להתחכות ולומר שלא קרה דבר או שאין שינוי בעולם.”
“תשובה מאוד, מאוד חיונית עכשיו בעולם.”