יום ראשון, 26 בספטמבר 2021

הודעה מישוע

שלום יקר לי ישוע, משיעי ומאדוני הנסתר בקודש הקדושים האוקריסטיה. אני מזמין אותך, מכבד אתך ומעניק לך תהילה אדוני אלוהי ומלכי. תודה על המיסה הקדושה הבוקר ועל הקומון הקדש. תודה על משפחתי וחברתי. אנחנו מתפללים עבור אלה שמתו לאחרונה, ישוע. קבל את נשמותיהם לגן עדן. ברך (שם נמחק) שהחלה לקורסי האישור. היית עם כל התלמידים והמורה. ישוע, תודה על כנס הנשים. זה היה מאוד טוב ודווקא מה שצריך לי אדוני. ישוע, אנחנו מתפללים שתשמע יותר אנשים את המסר של (שם נמחק) וינסו לשלב אותו בחייהם. עזור לי לעשות זאת גם כן ישוע.

אדון, סלח לי שלא דיברתי עם מילים תיקון כשצריך היה. הייתי כה מפתיע, ישוע שאפילו לא חשבתי על המילים לומר. ישוע, נא לתן לי הזדמנות לפגוש את האדם שוב. תן לי את המילים שהאלוהים יודע צריכות להיות אומרות ופתח את לבו לקבל אותם. אדון, נא הביא התפנית של הלב ופתיחות לאמונה הקתולית. אוי ואדוני, חושבת שאכזבתיך ואני מאוד מצטער. לבי כבד. אין רוצה שנשמתו תסבל, אבל גם מודע שהוא כנראה לא יודע מה זה נכון כשאין לו אמונה אדוני, אך אנחנו יודעים ולא אמרתי דבר. הייתי שם משתומם. כאשר התגברתי מעט עדיין לא דיברתי מילים תיקון. אדון, סלח לי על חטי ואזור לי לומר את המילים המדויקות שלבו ונשמתו צריכים לשמוע. אין יודע מה יהיו המילים הנכונות, אבל אתה כן ישוע. תן לי את המילים שהאלוהים ידע עוד לפני הזמן.

“ילקוטי, ילקוטי, אני נתן לך ההזדמנות והמחשבות. אנחנו מבינים את צערך. סלחתי לך, ילדי הקטן שלי. אל תתעסקו, בתקווה בי. האם לא תבין שאתה הורה על צעדיך ושאני זה שהכנתי לפגישה הזו כדי שתידע על התוכניות הללו? ואף אני ידעתי שאינך מוכן לדבר באותה עת. עם זאת, אתה תקבל הכנה, ילדי הקטן שלי, ואני אלך לפנייך להכין את הדרך. תפול ללב פתוח. כן, ילקוטי, אתה צודק שצריך לדבר על הרע. זה חיוני לנוצרים לעשות זאת. זכור שאנחנו גם הכנתי אותך לגבורה של אהבה. את תקורי באהבה, בתי ואם אחד לא יתקן מאהבה, המקבל לא ישמע. אולי אף כאשר ההודעות נמסרות באהבה, הן לא תיקחו, אך אנשים יותר סבירים לקבול תיקון שנעשה מאהבה. אם היית ענה במהרה באותה מצב, אתה היה עושה זאת ממצב של הפתעה. תקופה מחשבתית, זמן לחשוב יהיה אמיתי ומתוך לב. יש לך מנוחה, ילדי הכבש הקטן שלי. הכל יהא בסדר. אנחנו עם אותך.”

תודה רבה ישועי אדוני. אני מתפלל על החסדים לשמוע את רוח הקודש בלבי ולאמר את דבריך בדיוק כפי שאתה רוצה שאומרם. תן לי אומץ כך שלא אשתו לחרוט שנע בשביל הרוח, אדוני. לא רציתי להיות כמו זה. עזרי להיות כאמא שלך מרים ולקדושה ז'אן דארק. עזרי להחליף את הענווה של מריה המגדלית שידעה שהיא סלחה הרבה ואהבה הרבה כתוצאה מכך. גם אני נסללתי הרבה על ידיך אדוני, ואשאף לחסד לאהב גיבורי. ישוע, זה לא האהבה המתוקה כפי שהאנשים יכולים לחשוב. זו אהבה שלא סופרת את העלות, אלא שופר עצמה לטובת האחר, ולא מספירה לעולם את העלות. אדוני, בחולשתי, אנחנו לרוב נספרים את העלות. לא רציתי להיות כמו זה עוד פעם. ברא בי לב טהור ותן לי רוח נאמנה ישוע. תן לי חסדים לבקר אורחים, ללכת בנדיבות, לקבל זרים, להאכיל רעבים ולהתלבש עירומים. עזרי לאהב אחרים צרכים שלך. עזרי להיות ברצון לאהב גם את אלה שהעולם מכנה בלתי רצויים. אה, אדוני תן לי לב כמו אם יפה קדושה מרים. אלו אינם רק מילים, אדוני אלא תשוקתי האמיתית והנכונה.

“כן, כבשי הקטן שלי. אני יודע את לבך ואני מודע לאמתך. אתה טרם מושלם, ילדי, ואתה לא יכול להיות כך בעולם הזה, אך יש לי הכוח והרצון להעניק לך ולכל בני חסד גדול לקדושה. יום אחד בקרוב, אני אשפוך את רוחי על האדם והרוּחַ הקָדוֹשׁ יחדש את לבב כל אדם. יהיו כאלה שדחו אותי כבר ויהיו אלה שידחו את רוּחִי הַקְּדוֹשָׁה, אך הם יעשו בחירתם, ילדי. זה יהיה בחירתם, כי אני מכבד חופשי רצון. ילדי, עד אז אתה וכל בני צריכים ללמד אותם שלא יודעים האמונה הנכונה, לימודי הלב. הראו להם בדוגמה שלך. ספרו עלי ועל אהבתי הגדולה אליהם. לא תירא לעדות בפניהם. אני מסתמך על בני. אם אתה לא תספר להם, מי יעשה?”

אֲדוֹן, תּוֹדָה לְזִכָּרוֹן זֶה. לפעמים אני מתרכז מדי בַּמַּה שֶׁקֹרֵא סביבנו (ואין הרבה כעת!) וזה מפריע לי מלהתחיל בהפצת משימת הבשורה. סלח לִי, אֲדוֹן. השתמש בִּי בדרכים שֶׁאתה רוצה, יְשׁוּעַ. תַּעֲשׂני כלי שלך, אֲדוֹן. איני רָאוּי, יְשׁוּעַ, אך אתה יכול להשתמש גם בשפחה בלתי ראוייה. עשתה כך בעבר ואנוכי מתפלל שתהיעשה שוב.

“כבשתי הקטנה שלי, כמו שאמרת פעמים רבות, זה לא על להיות שווה ערך. אם הייתי צריך לחכות לנשמות שוות ערך, הבשורה לא הייתה מתפשטה מעבר לירושלים. לא, אני זקוק לנשמות מוכנות ולא לשוות ערך. חסדי יגבילו אתכם, ילדתי הקטן שלי, ויהיו מספקים לכל בני. אך אכן צריך לי הרבה נשמות מוכנות. ריקו עצמכם מדאגותיכם, מפחדיכם, מציפיות שקריות ואתם פתוחים לרצוני, לחסדי, לתכנוני. ילדים של לבי, יש לכם הכל כדי להיות תלמידיו הקדושים שלי, השליחים הקטנים של ימינו. התפללו, צומו, ביקרו את הסקרמנטים, קראו בקודש כתבים והתפללו עוד יותר. אז, ילדי, מצוידים בחסדי, תעשו את עבודתו של אבינו בשמים. זה, בניית ממלכת האלוהים. היא חייבת תחילה לשלט בלב בני ורק לאחר מכן תפשט אותה לאחרים. התפללו על לבבות קרים כאבן שיהיו לביבי חם בשר. התפללו על אדמת הלב היבשה שתהפוך לפורייה ומוכנה לקבל את הזרעים הקטנים של האמונה שהם, כאשר יזרעו וישקו, יהיו עצים גדולים ביער. תנו לזרים את זרעי האמונה. אז, התזונתו נשמות באמונה. עשו זאת, ילדי, ותביאו לידי ממלכת האלוהים על הארץ. התפללו, התפללו, התפללו.”

תודה לך, אדוני, על דבריך, על חסדך ואהבתך. תודה על כל מתנה טובה וברכה. אתה יפה, אדוני. אני אוהב אותך.

“ואני אוהב אותך ילדי. ברוך אתה בשם אבי, בשמי ובשם רוח קדושי. לך בשלום ילדה קטנה. שמחתי שהלכת לפגישה ולוקחת את בני (שם נמנע). אני עםכם. הייתי שלומך.”

אמן! הללויה!