יום ראשון, 11 ביוני 2017

קפלת התהילה, חג הקדושים של השילוש הקדוש

שלום יקר ישו הנוכח תמיד בקודש הקודשים על המזבח. טוב להיות כאן איתך אדוני. אנכי מכבד אותך ומהללת אותך, אדוני ישוע המשיח. תודה לך על היותך עםי השבוע הזה, ישוע. אנכי מודים לך על ברכותיך. מביא את כל דאגתי ובעייתי אליך, כמו גם שמחתי. אני משאיר את הדאגות והבעיות ברגליים יקרות של ישו. גם מביא אותם החולים ואלה שימות היום. הביאה אותם למלכות השמים אדוני אלהים. אנכי מתפלל גם עבור אלו שרחוקים מהכנסייה; במיוחד עבור (שמות נמחקים) וכולן משפחתנו. ישוע, נא להגן על כל הנוסעים במהלך חופשת הקיץ שלהם וכן על הכוהנים שיחלו במשימות חדשות. היית עםם ונקל את דאגתם. אדוני, פתחו לבבות המאמינים שיקבלו כהני עזר חדשים וכהנים ונתנו להם חסדים לאירוח כך שכוהניך הקדושים ירגישו ברוכים בכנסיותיהם החדשות.

אדוני, לבי מאוד כבד על קהלת מריה ואשר התרחש. בדיוק כשחושב שאני מתחיל לרפא, מידע חדש מגלה ופלוגות נפתחות מחדש. הרבה תעלות ותראיות בשם אמא הקדושה שלך הוא קשה מאוד לסבל. אנכי מאוכזב מאוד מכל זה הרוע. נא עזור לי ישו. רפי אותי אדוני. ישוע, אנחנו בוטחים בך. ישוע, אנחני בוטחת בך. ישוע, אנחני בוטחת בך.

אדוני, יש לך דברים לאמר לי היום?

“כן ילדי, יש לי. לביך אמנם כבד ואנכי מבין. אנכי יודע את צערך וצמאתך. סבלתי בגידה כשהלכתי על הארץ. סלח ילדתי. סלח. תן הכל לישוע שלך.”

כן אדוני, תודה.

“ילדי, אני מסיר את החיטה מהפסולת בקהילת אימי. אני מגן עליך, אף שזה נראה שאיני עושה זאת. הישר לב טוב. התמקד באשר הוא טוב, קודש ויפה. מלאו את לבבכם ואת מחשבותיכם בדברים של השמים. תנו לי לעשות הכל, ילדי.”

כן ישוע!

(דיאלוג פרטי נמחק)

“כבשי הקטן שלי, (שם עם מחיקה) מספק תמיכה רוחנית חיונית מאוד וזו העבודה שיש לה חשיבות עליונה. אני מבקשת מילדי לתפלל יותר, לסמוך יותר ולהתרגל לשלווה. אני רוצה לבות חסד. אנחנו יודעים שהדבר קשה ביותר, אך הוא אפשרי עם חסדי ובעזרתי. זה חיוני לתוצאה של הקהילה ללמוד לחון עכשיו. לא יהיה קל יותר בעתיד לחון, ילדה קטנה שלי. תהא עוד מצבים באתך שדרושים חנינה, רחמים ושלווה. אני קורא לכל ילדי לחדול, לתת רחמים ולאהוב זה את זה. זו ההודעה הבשורה שאני מזמין כל אחד לחיות בה. ללא חסד ורחמים אין יכול להיות אהבה. ללא אהבה אין נצרות. ילדה שלי, העולם כבר מחסר אהבה ורחמים. אני קורא לילדי לאהוב גיבורים. חיי באהבה, ילדים שלי. חיי בחסד. חיי בשלווה. אם אתם, שאתם ילדי, לא תלמדו לחון ולאהוב, מי יביא את אהבתי ורחמי ל אחרים? היות אור כדי להאיר את החושך בלבבות האנשים. ילדים שלי זה קל לאהוב חברים שלכם. זה קל לאהוב אלה שמעולם לא פגעו ביכם. אנחנו אומרים, 'אהבה אויביך. ברכו את רודפיהם בשמי.' ילדי, בזמן הצרה הגדולה והחושך, תראו רבים שעברו אירועים נוראים ויש להם סבל. הם ייפגעו בדרכים רבות. איך תרופאו אותם כשלבבכם מלאי זעם, פחד ואי-חנינה? אנחנו אומרים לך, לא תוכל לאהוב אותם. לבכם יהיה קשה ותהייה בלתי מסוגלים לתת להם חסד, רחמים, אהבה ותהאו בלא יכולת לדבר ללבבות הפגועים שלהם על סליחה כדי לעזור להם לרפא, כי לבבכם יהיו קשיחים ומרירים. אל תהיה כמו הכסילים שטיפחים נקמה, זעם וגאווה, אלא התעניתו לפני ה' ואתן לי לסלוח לבותכם שלא חוננו. תפשו לחסד לאהבה ולרחמים, כפי שאני אוהב וכפי שאני רחמני. אם אתם רוצים להיות מאמינים נאמנים של ישוע, עליכם לפתוח את לבבכם לאהובה, לאהבת זביחות. אנחנו סלחתי להם שהרגו אותי, ילדי. אנחנו סלחנו מהצלב ואנחנו התפללנו לאבי לשלוח גם להם חסד. אין המתין להתנצלות. (מי שהוא נוצרי.) סליחה היא מעשה רצון. סלו ליילדים ובקשו ממני לרפא את פצעיכם. אני ארפה אותכם בזמן, אך עליכם לסלוח.”

כן ישוע. תודה לך ישוע. עזור לי לסלוח ולהמשיך לסלוח. עזר לכל המשפחות שנבגדו לסלח לאלה שפגעו בנו. סלח לי על הפעמים שאינני מוכן לסלוח, אדוני. ישוע, אני בוטח בך ובכך בלבד. עזור לנו, אדוני לעשות את רצונך הקדוש באהבה גיבורתית. לא נוכל לעשות זאת ללאך, אדוני. אין אנחנו יכולים לעשות דבר ללאך. תן לנו חסדים של אהבה ורחמים. נא ישוע. אדוני, לי קשה להתרכז היום. הרבה דברים מתרחשים. נא להרגיע את לבי המוטרד. תן לי שלוותך, ישוע. אתה מקלטי, סלעי, מצודתי, רעייתי. אני אוהב אותך, ישוע. אתה הכל שלי.

“אנחנו גם אוהבת אותך, ילדי. אנכי עמך. אנכי הולכת לצדך ואעזור לך ולהנחות אותך ולתת לך את שלוותי.”

תודה לך אדוני על השבת שלום. אני כבר מרגיש יותר מאורגן. אתה כל כך סובלני, אדוני. עזור לי להיות סובלני כמו אותך.

“ילדי, זכור שרק אנכי יכול להרגיע את הסערות של לבך, מוחך ונפשך. רק אנכי. בקשי אותי בכל קושייה.בקשה אחר הנחייתי.בקשתי אחרי השלום וההרגעה שלי, כך שתוכל לתת זאת לאחרים. היה שלווה ילדי. אעזור לך למצוא את הדרך. תפול על נחתתי.”

כן ישוע. תודה אדוני. נא להוביל ולהנחית אותנו היום, אדון ובשיחותינו ופקודתינו עם אחרים. תן לנו את שלומך. עזור לנו להיות רגועים. תן לנו בהירות וחכמה גם ואנחנו נהיה תמיד ברצונך האלוהי, אדוני. עזר לנו לאהב ולהתרחק, במיוחד מאלו שפגעו בנו. עזרו לנו גם להיות חכמים, אדון אבל יותר מכל זה לעזור לנו להאמין בך. אנחנו לא יודעים את הדרך דרך הקשיים האלה, אדוני, אך אתה כן, ישוע. הראה לנו את הדרך, אדון אף על פי שיש נראה שאין יציאה. שמור, הוביל והגן עלינו, ישוע אבל יותר מכל זה לעזור לנו רק לעשות את רצונך הקדוש.”

“ילי, ילדי הקטן, חלק מהבעיות לא ניתן לפתר עם חכמה ואינטלקט אנושיים. קח את ידי והלך איתי. אין לך אוהב שם שאני מוביל אותך לעיתים קרובות, כי הדרך גסה ומסוללת, אך אל תפחד כיוון שאנוכי המובילה אותך. אני מבקש ממך הרבה, ילדי, אך אתם מתחילים להבין איך אנכי מסונן. אני מסוננת. אני מפריד. רק אלה שאוהב�ים באמת, סולחים ומציגים רחמים יוכלו לבצע את משימת קהילת אם הקדושה מריה שלי. האמינו בי, (שם נמחק) ושל (שם נמחק). האמינו בי.”

ישוע, רק אתה יכול להיות מובטח. אתה זה שאתה אמת. אתה רחמים. אתה אהבה. תודה אדוני שכך אתה מראה לנו מה היא אהבת אמיתית. אתה אהבה. תודה על היותך מי שאתה. אוהב אותך, אדוני ואלוהי. עזר לי לאהב אותך יותר.”

“ילדי, גם אנחנו אוהבים אותך. הכל יהיה בסדר. זכור, אנחנו עםך ונהגיך. אהבה את אחיכם ואחותיכם. התפלל עבורם. הייתי אהבתם. מה שאני שואל לא קל, אך הראיתי לך כיצד לעשות זאת. יש רק לקרוא בברית החדשה כדי להרגיש דוגמה חייה.”

כן, ישוע. תודה לך, ישוע! תודה על ההבטחות של סנט פדרו פייו ואימך הקדושה מרים. תודה! אני אוהב אותך, אדוני!

“ואנחנו גם אוהבים אותך. לך בשלום, כבשי קטן שלי. ברכתיך בשם אבינו, בשמי ובשם רוח הקודש שלי. היית מלח; היות אור; היתה אהבה ורחמים.”

אמן ואללויה, אדוני ישוע המשיח!

הלכתי סביב בכנסייה והתפללתי לפני פסל של סנט יוסף ויישו גם בפני הפסל של סנט פדרו פייו. סנט פייו נחם אותי מאוד בדרכו האבהית שלו. הוא הזכיר לי שאף על פי שהדברים נראים כה חושך עתה, זה לא אומר שזה ימשיך כך. למעשה, כשהדברים נראים הכי חושך, אדוננו יכול להפוך את הכל במהירות ולחלוף הכל. הוא אמר להתפלל, לקוות ולא לחשוב על דברים רעים ואני הבנתי שהרגשתי שהוא אומר זאת שאיני מתמקדת מאוד בחלק הקווה של זה. אנחנו מתפללים וניסינו לא לחשוב על דברים רעים, אך צריך גם לקוות. כשיש לנו תקוה, אין כה הרבה מקום לדאגות.

אז הלכתי אל הפסל של גברתנו עם ישו כשהיה בן 3 או 4 שנים. זרועותיו של ישו פונות כלפי חוץ כאילו הוא קורא לעולם אל עצמו. הפקרתי את לבי לגבירתנו והיא אמרה לי שאנחנו צריכים לסמוך על בנהּ. שאלתי אותה איך זה אפשרי שיישו יוכל לשאת את עול הפסיון והצליבה עם כל חייו ולהיות כך שקט ולובש. היא אמרה לראות בפני ישו בפסל ולהתבונן כיצד הוא נראה, הביטוי שלו. הבחנתי שהוא נראה בשלום, שמח ובאותה עת סרן וחכם. גם לו יש ביטוי של תמימות עליו, כמו ילד, אך חכם באותו זמן. הוא נראה נגיש. היא אמרה לי שאני צריך להיות עם אותם התכונות, במיוחד תמימות ושמחה; בשלום מגיע שמחה והיא נתנה לי חסדים לשלום שהרגשתי מיד וגל של רווחה ושלום השתולשלו עלי. איזו טובה ואדיבה גברתנו היא. היא דומה לגמרי לבנהּ היפה, ישו. גם הסבירה שהיא שאנחנו צריכים לאהב נשמות כמו שהאהב ישו, שהוא התמקד באהבת כל נפש ונגישת יותר נשמות למלכות האלוהים. כך הוא עמד במציאות של הפסיון ומותו, על ידי אהבה לנפשות. אנחנו צריכים לעשות אותו בכל יום, היא אמרה, ללא קשר למקומם או מה שעושים שאנחנו צריכים לאהב בתוך כל היום ולסייע לישו להנחות נשמות לגן עדן. זה משימתנו האמיתית. איך, במה מצבים, איפה אנחנו וכדומה, תלויים באלוהים. היא אמרה שאנחנו נוכל לחיות יותר טוב בקהילתה כשאנחנו עושים זאת בכל יום החל מרגע זה. יש לי הרבה רווחה ומשקל כבד הוסר מלבי. אהבת האם שלה קשרה את פצעיי.

תודה, גברתנו מריה הקדושה על אהבתך שמגשימה לנפשי המותשת. תהלל יהושע עתה ולתמיד!