יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

אדורציה צ'פל

שלום ישו הנוכח תמיד בקודש הקודשים. אני אוהב אותך, מאדיר אותך ומהלל אותך.

תודה שאתה מחכה לנו באהבה כזו לבוא ולבקר אתך, ישו המתוק. אתה אדוני, אלוהי ואישתי הכל. תודה ישו על הענקת נסיעות בטוחות, אדון ועל הגנת הבית שלנו בעודנו הייתם רחוקים. ברוך אלהים אלו שלא יכלו להיות בירידה ולא היו מסוגלים לפגוש אותנו. תודה אדוני על החסדים שהשקעת בנו במהלך ירידתנו. אתה טוב לנו מאוד, אדון. אני אוהב אותך. תודה על רחמיך, ישו!

“בתי, אנוכי שמח לראות אותך ואת בעלך. אלוהיך מודה על ביקוריכם ועל כל התפילה שנעשתה למען אחיכם ואחיותכם. אני מחכה לביקורי כולם ילדי לעבוד אותי בקודש הקדושים. הייתי רוצה שיותר מילדים שלי יבקרו אותי.”

ישו, אנוכי מרגישה שהרגשתך מאוד סולמנטי. האם אתה ישו? האם אתה עצוב, אדוני ומושיעי?

“כן, ילדי. כך כמוהו אמרת. אני עצוב ביום הקדוש הזה, כי רבים מאוד מילדים שלי בחרו לישון מאוחר מאוד במקום להשתתף בתפילה קדושה. ילדי שלי בחרו בלילותיהם המאוחרים של חברות ושעשועים, ולאחר מכן יום של עצלות או פנאי מה שאני ביקשתי, שיום זה יהיה מכובד כימי האדון. אני רוצה שהמחזור הזה בשבוע יהיה יום תפילה, עבודת אלוהים ויום מנוחה. במקום זאת, לאחר ליל מאוחר של סעודה ושל התנהגות לא צנועה, ילדי העניים שלי מטפלים בסחרחורות, ישנים מאוחר, וקמים לצפות בערוץ הספורט האהוב עליהם בטלוויזיה או להשתתף במשחק הספורט האהוב עליהם. זה, ילדתי, גורם צער גדול בליבו הקודש של ישועך כי ילדי שלי בחרו לחיות אורח חיים פגאני במקום לעקוב אחרי. הפגניזם מוביל אחד בדרך למוות נצחי, בעוד שעקב אחרי, הנוצרי, מובילה אחד בדרך לחיים נצחים. כבשתי הקטנה אם רק ידעת את מספר הנשמות שפסחו מלכת לבכנסייה ביום ראשון, ונשמות שלא היו מעולם בכנסייה, תהיה מפתיעה. המספר של נשמות זה גדול מדי עבורך להבין, ילדתי הקטן. פחות הרבה הן הנשמות שהן נכונות להשתתף בתפילה או בשירותים דתיים. אף פחות הן הנשמות שמתקשרות אמיתית בחוק השבת שלי שעתה נצפה ביום ראשון. ילדתי, המצוות של אביו החזקות כמוהו היו בעבר כשהאב נתן אותם למוסה לכל עמו שלו. אלה הם “חוקים” לחיות עליהם, ילדי הקטנים. לדעת אתם ולהתעלם מהם זה לבחור במות. ילדים שלי, אני מבקש ממך, אנא תבקשו חיים, שניתנו לכם כמתנה יקרה מאלוהים האב, היוצר. אל תשאו מוות. נבראת לעולם לחיים, אז בחרו בחיים. בחר בי! אני אוהב אתכם ילדי שלי. התו למשפחת האלוהים. היו ילדים אור. אל תהיו ילדים חושך ומות. הוי ילדתי הקרים שלי אור וחיים ושלווה. השלום שאתם מחפשים יכול להימשך רק על ידי עקיבה אחרי. כי העולם לא יכול לתת לכם שלום. השלום בא מהלב של אלוהים ולכן יכול להיות נתון רק מאלוהים. ילדי הטיפשים שאני אוהב מאוד, אתה משמיד עצמך ואת משפחותיך בחירות הרעות הנמשכות שלך. סור מפיתויים אלו שסוכנים לנשמותיכם ובחר בי ישועך. אל תחשו שכבירתי חייך יהפוך לחיים דולים ומונוטוניים כי זה שקרי של יריבי ושלכם. עקיבה אחרי, הוא הרפתקה בחייה. באו ילדי שלי. נסו את חיי הקדושה והשלום שמביאים שמחה גדולה ומשכית. באו עתה; מה יש לך לאבד?”

תודה, יהושע שכם הזמין אותנו לחלק בחייך ובאהבתך. אתה רחום מאוד, יהושוע. אני אוהב/אוהבת אותך.

“ואני אוהב/אוהבת אותך, בתי. אנכי הולך עם כל ילד שנוצר על ידי האב ואנכי מחכה לפתח כדי לחדור בנפשם ברוח הקודש שלי. אני אוהב/אוהבת את כל ילדי.”

תודה, יהושע. אדוני, יש לך עוד דברים לאמר לי?

“כן, ילדתי. הזמן שספרתי לך עליו קרוב וקרוב מאוד. ילדים, אתם חייבים לשנות בעוד זמן, כי אם לא תעשו זאת, יהיה מאוחר מדי.”

יהושוע, אמרת ‘בעבור’ במסרונים רבים אחרים. זה ‘בעבור’ בזמנך או ‘בעבור’ בזמננו (מסגרת ההפניות שלנו)?

“זה בעבור בזמני ובזמן שלך, ילדתי. אין זמן נוסף להלוואות. ישוע השתק אותך פעמים רבות בנוגע לרעה ששרה; לא אמרתי?”

כן, אדוני. אמרת/אמרתה.

“בתי, נפשות חייבות להתוודות ולשוב אלי, משיעורם לפני שהזמן יגיע, כי התפנית היא קריטית בזמננו ההיסטורי. זה הסיבה שאבי שלח את אמי לעולם כמו לא פעם אחרת בהיסטוריה העולם. עם זאת, מספר קטן מאוד מילדי שמקשיבים ולוקחים ללב דבריה. באו ילדים, והתוודות בעוד זמן. היום קצר יותר והחושך סביבך. באו, בעוד יש אור.”

כן, יהושע. תודה רבה. אדוני, אני מאוד מותשת מהאירועים והעבודה של השבוע שעבר. אין לנו נראה לעולם להסתדר עם שינה אלהימים, יהושע. אנחנו חשים שהדבר הזה יישאר כך לתקופה הקרובה. אני מציעה את העייפות הזו אליך, אדוני ומאבקך להשתמש בה כראות עיניך. תודה רבה, אדוני שכם מביאים משמעות ותכלית לצלבים הקטנים בחיינו. תודה על ההזדמנות לסבול, אדוני.

“אני מקבל את תרומתך, ילדי. אני, יהושע שלכם, מודה לך כאשר מציעים לי את צלבנותיכם. לא היו כך הרבה צלבין אם יותר מילדיים קיבלו על עצמם את הצלבים שלהם. רבות חסדים נשארים בלתי משוּת כרֶגַע. תודה לילדי התחייה שמציעים לי את צלבנותיכם היומיות, יהושע. תודה ילדיים סבלים שלי. אני אלוהים מודה כאשר ילדים ניסו לעשות אותי שמח.”

יהושע, אנא סלח לי על הזמנים שאנחנו חטאתי בשבוע שעבר, הייתי קצרת רוח או עצבנית ומתגוננת. אני מצטרפת לך על הזמנים שפעלתי מתוך אי-סבלנות במקום מאהבה. אנא סלח לי, יהושע וחדש את אהבתך ושלומך בלבי. רוצה לאהב באיחוד עם לב הקודש שלך ולב האם הטהרת שלך. אנא תן לי לב של אהבה, אדוני.

“כבשי קטנה, הכל סלוח ונשכח. אנוכי מסלח לך, ילדי. באו, אל תשאירו אתכם מפני שדרך הקדושה צרה ובעתים, ילדים שלי מתעקשים ומכשולים. זה מבין כי בחיים יש הרבה מנסים שעובדים להביא חוסר סבלנות לפנים. אל תהיו מוטרדים כאשר קורה זאת. הכרו שאתם עוברים תקופה של אי-נוחות ובקשו ממני, ישו, לתת לכם שלום. סיפרו לי את הרגשות שלכם ואיזה דבר גוזר עליכם. תעשוה לפני שתפרצו על מישהו או תיראו לא מרוצים מהם. כך אוכל לעזור לך לפני שאתה נופל. כך, צמיחתך בקדושה תקדם במהירות רבה יותר, כי אתה תחזיק בראייה בדברים, אנשים, הערות וכו' שהביאו חוסר סבלנות או גרמו לזיכרונות עבריים לפצוע פצעים ישנים. אני אשלח חסדים לריפוי, הבנה ואהבה, ילדי. הביאו הכל לישו ויחד נבדוק כל מאבק שאתה עובר. לי היתרון שלך שאנחנו מחפשים, בתי. רק אנוכי רואה לעומק פצעיך. אני יודע את כל הפצעים שלך, מה גרם להם ומה צורך לריפוי. גם האיש הגדול ביותר הוא הרופא והאני יודעת את התרופה הנדרשת. אני מושכת חסדים ספציפיים שנדרשים למרפא פצע כלשהו ובכך, הביאתם לכל בעיה, דאגה, ניסיון אלי, אוכל לרפאת אותך ויחד נמשיך בדרך שלכם לצלחת עולם. בחשו ואספו את רצון אבינו, ילדי, ותיכנסו למלכות השמים שלי כאשר תעשה את העבודה הארצית שלכם. באו, ילדים שלי. הביאו הכל אלי, ישו. אני אוהב אותך ולא אשאירך לעולם. אהיה מאהב אותך לא משנה כמה גדול חטאתך, רק הביאה זאת אלי, ילדי, כי אם לא, איך אוכל לעזור לך? אל תפחדו. לא אחסום נשמת תשובה.”

תודה לך ישוע הרחום. תודה לך גואל האוהב. אני אוהבת אותך. אני משבחת אתך. אני מכבדת אותך.

“כבשי הקטן שלי, קיבלתם חסדים רבים בפגישה שבה השתתפתם אתה ואנשיך. אם ואשתי הייתנו עמכם והיה לנו משמח להיות בחברתכם (כל מי שהשתתף). ילדי נאמנים שלי שנאבקים לעשות רצוני ולענות לקריאתי ללכת אחרי, לשנות את כיוון חייכם ולהחזיק במצנפתה של אם. אל תיראו! כי אני עמכם. גם אם היא עםכם ותשמור עליכם בטוחים תחת מצנתה למגן. לא תיראו משינויים שאני מבקשת ממך, שכן הם למענו להגנה, להגנה על משפחותיכם ולעולם שאשלח אליך. אילו לא היה כך, לא ביקשתי שינוי כה רדיקלי בחייהם של ילדי השארית הקטנים שלי. אני רוצה את טובתכם ואני רוצה שהבנים שלי ישכנו בטוחות בקהילות קודשיות. אני מבקש ממך הרבה, ילדים שלי, ומאוד, אך תמלאו בחסדי רבים לעשות מה שאני מבקשת ממך. אשמח לכם עומק שמחה, כמו גם שלום. הייתו בטוחים, אני ישוע שלכם לא אבוזב אתכם, ילדים שלי. אף אם אינך בוחר ללכת בדרך שהנחתי לפנייך ואת אם. אף אם אינך מקבל תוכנית הקהילה. למי שאנחנו הזמנתי לחיים חדשים בקהילה, אם תאמרו 'לא', אני מכבד את ההחלטה שלכם. אני רוצה הטוב ביותר לבני, אך גם נתתיך מתנת החופש והבחירה ואתה חופשי לבחור. אנחנו מבקשות ממך לעקוב אחר תוכניתי וזה של אם, שכן זה יהיה לטובתך ולטובה של משפחותיכם. עדיין אני אוהב אותכם, ללא קשר למה שתבחרו. בתי הקרוי, אתה מסתייג מהמעשה הזה של קבלה מישוע שלך. אתה נאבק גם כאשר כותבת, אך אנחנו שמחים שהמשלחת זו ממני לילדי.”

ישוע, אני יודע כיצד לימדת על מתנת החירות והרצון והיא מתנה יפה מאוד, שבאה גם עם אחריות גדולה. אני מעט מופתעת לשמוע אותך מדבר 'בסדר' לעבור נגד רצונך. אני מכוונת זאת רק בהקשר של הדחיפות הזמנית ואף על פי שהרצון שלך הוא האמתי הטוב ביותר עבורנו.

“כן, בתי. זה כפי שאמרת. עם זאת, יהיו כאלה שיקראו, יוזמינו וצריכים בקהילות ספציפיות, שיסרבו להזמנתה של אימי. זו האמת העצובה, ילדי. רוצה לבטח את הילדים באהבתי, גם אם הם לא מקבלים את ההזמנתי לבנות עתיד עם תקווה. יש עוד הזמנות פתוחות לעקוב אחרי ואפשר להם, כמו אלה שבאו לפני, להיכנס למלכותי. ברור שאתה יודעת זאת אבל אני מצהיר כך כדי שהדבר יהיה ברור לך, כבשתי הקטנה. הכניסה לקהילה לא מבטיחה את הישועתם של האדם, אך היא תהפוך אותה לנגישה יותר. זה גם הדרך ואמצעי להגנת פיזית, כי אני ואימי נהגן על קהילותינו הקדושות שנוסדו תחת המנטל של אמי. זו העתיד לעולמי, בתי. לכל ילדי יש תפקיד מיוחד ומיסיון וברצוני שזה ימלא בחייהיהם. לילדי יש חופש לבוחר, עם זאת. אני אוהב אתכם, ילדיים ואהבתי לא תשנה מעולם.”

תודה, ישוע על אהבתך ועל רחמיך.

“ילדי, אתה דואג למי שלא ירצו לחיות בקהילה?”

כן, ישוע אני כן.

“ואמנם כן, ילדי. ואמנם כן. תפללי, ילדתי. התפללי למען קהילותיה הצעירות של אם. התפללו על אלה שמנהיגים את כל קהילה ותהו על אלה שמסרבים לחיות בקהילה. התפללו על אלה שאין להם ולא ידעים מה זה לחיות בקהילה, אך יברחו מבתיהם כדי לחיות במקלטים. אבי מספק דרך רבות להגנה ולכן ישנן קהילות חדשות נוצרות בחלקים שונים בעולם, כמו גם מקלטים שנוסדו. רבים ממקלטים כבר נוסדו מזמן רב, ויום יום מוסיף מקלט אחד יותר להגנת אלה ששייכים לי. התפללו על אלה שיברחו מבתיהם לחפש מקלט. תפללי, ילדתי, תפללי. הרבה חיים יאבדו במהלך הבריחה ל'מצרים'. הרבה מאוד נפשות יאבדו. אני חוזר ומאמר: התפללו, התפללו, התפללו ילדי האור שלי. הנשמות בסכנה. זה לא רצוני שמוות וחורבן יעברו עליכם, ילדתי הקטנים. ישוע שלכם עושה הכל כדי להאט את המערכה הגדולה הזאת ואולם זה תלוי ביכולתכם, ילדי, לתת לי

‘כן.’ כך תמלאו התוכניות של אבי ותהיו מוגנים. אני לא מבטיח את התוצאה עבור אלה שחיים מחוץ לרצוני, כי הרע נודד ברחבי העולם חפש רוע הנשמות. לחיות מחוץ לרצון האלוהי הוא לעזוב את המנטל של ההגנה. אוהב אותך. אהבו אותי, ילדי הקרובים ללבי. השיבו לי את אהבת ישואכם.”

ישו, נראה לי שלביך מתגעגעים אלינו. אהבתך מאוד אינטנסיבית. לביך גדול מספיק לכל ומתפרס עלינו עם רחמים וכינוס כה רב. או, אם כל אחד ידע כמה אתה נעים ישו הם ירצו לחזקת חבקך ולעשות הכל שאתה מבקש. ואולם, איך לעיתים קרובות אנוכי מפסיד אותך ישו ודובר דברים לפני שאני שואל מה תביא לי לדבר. עוד לא למדתי לדבר ולפעל לגמרי ברצונך כך שהרגשתי גם אחרים עדיין אינם יודעים זאת. ישו, אנא השנה אותנו והעשה זאת במהירות אדוני כי הזמן קצר מאוד ושרה החשיכה עלינו. זה גם אומר שעת הרחמים היא גם עלינו. ברחמיך אדון שמיע ותן תשובה לתפילתי. אנחנו ילדיך רוצים לקדשות יקר סוורר ואין זאת אפשרית ללא התערבות אלוהית.”

“ילדי, זה בקשה נעימה. יכולתי למלא אותך בחסד לשינוי מוחלט ברגע אחד אם רצוני כך. יש כאלה שאני עושה זאת בדיוק דבר זה, כי חייהם יידרשו במעשיה של קדושים. לאחרים אני רוצה את השמחה במסע. לרוב, הדרך לקדשות מלאה בקניות ובריבים ואלו צריכים להיעקור בנפשה בדיוק כמו שצריך לעקר סבך בר כדי לבנות קהילות. כן ילדי, יכולתי להזרים אותך בחסד כזה שתיה�יה מיידית קדש. אולם אין כך הרבה זכות במקרה זה, כי המאבק של הנשמה נעדר כאשר אני עושה הכל עבורך. אתה מבין זאת ילדי כשנלקח בתוך הקונטקסט הזה?”

כן, ישו שלי. אני מבין. זה יהיה כמו הורה או הורים המסרים הכל לילדיהם ללא צורך לעשות כלום כדי לזכות במתנות וזכויות אלה. במקום ללמוד את ערך העבודה וההנאה שלאחר מכן בעבודת כושר, הם מקבלים את פרי עמל ההוריים עם מעט או אף לא תודה. זה מה שאתה מתכוון, ישו?

“כן, בתי הקדושה, זו התמונה הטובה. אני מציע לילדי לי את הצלב והדרך של הצלב. אעזור לכם לשאת את צלבייכם בחיים, אך הדרך לגאולה היא הצלב. במקרה של קדושים מרטירים, הם מקבלים את הצלב הכבד מאוד של המרתיריות. כדי לעשות זאת, מול פחד גדול ובלבול מוחלט במצבים רבים, אני מזריק לנסמות אלה חסדים על מנת להחליט בהתאם לקו חייהם. נשמות קדושות צריכות אספקה נרחבת של חסד כדי לבחור אותי בשעות האחרונות בחייהן, שכן לעשות זאת (לחזור אותי) יהיה סוף לחייהם הארציים. כמו שאמרתי לפני וחדרתי על כך פעמים רבות, אני לא עוזב את ילדי especially בשעת מותם.”

תודה לך אדוני ואלוהי. אתה כל טוב ומגיע לכל אהבתנו! ישו, תודה שעבודת הבנייה של קהלך מתקדמת לפי התוכניות שלך. עזר לנו להיות סבלנים ולבטוח בך ובאימכלת הקדושה. תודה שהחורה שלי קנתה בית חדש. תודה על המיקום ועל הספקת קרקע ומקורות מזון נוספים למשפחתם. אני משבח אותך ואני מודה לך, ישו!

“בתי, את יכולה ללכת בשלווה עתה, כי את מתעייפה מאוד וחזרת ממקום תפילה חשוב ומשלחות. שוב, את לא יודעת על החסדים שקיבלת ואת משפחתך במהלך הנסיעה האחרונה. ביום אחד, תקבלו ידע ותהפכו כלכם להעריץ את המתנות שהאדון הסובלני שלכם ממשיך ליתן לכם. אני נתתי חסדי מיוחדים מאוד לקטן (שמו נשמט) שסבל הרבה למען הנפשות בזמן הקשה הזה. דרך סבלו, סבלה של ילדה קטנה, רבים נפשו נהנו כולל נפשתכם ונפשו שלו. הוא קיבל חסדי שהוא צריך לעתיד ולקראתו הספקיפי בחיים. הוא סבל הרבה כתוצאה ממסיעת המשפחה שלך והוא נשא את הזעם מהמתערב, כי היה עליכם להתרכז בפגישה. תהיו מאוד מודות לקטן זה עבור מה שהוא לקח כדי שתשלושתכם תקדמו בדרך שאני שמתתי לפניכם.”

ישוע, לא ידעתי שהקטין לוקח את סבלו שלנו. אין זה נראה הוגן עבור ילדה קטנה כזו. כל אחד מאיתנו יועד להסתבל יותר מלהיות לו לסבול. הוא צעיר וטהור מאוד והוא לא היה יכול להימנע מהדבר (לצאת לפגישה).

“ילדי, ילדי הקטן שלי כן היה לבחירה. הוא בחר להתיר את זה ונשא אותו עבורך, לפי ההבנה הטובה ביותר שלו. הוא אכן האיש החם שלי ומייקל הקדוש מגן עליו. ילדי הקטן שלי רוצה לעשות חלקו במשימת המשפחה שלכם. הוא רצה 'עבודה' בנוסף לניהול הדלת והוא התיר לישוע שלו לתת לו צלב קטן, שרגש אותו מאוד גדול. רק פעמים ספורות הוא חזר בו, אך עדיין לא ויתר עליו אליי. (השם נשמר) הוא חייל קדוש וקטן שלי. אמור לו, ישוע שלו מרדים ממנו מאוד ואני אוהב אותו ומב�רך אותו. כעת, לך בשלום כי אנכי, ישועכם, מכלול את הכל וברחמי תוכנית המושלמת שלי. אני אוהב אותך ואני מברכך בשמי, בשם אביו הקדוש, ושם רוחו הקודש. לך בשלום. היה אהבה.” תודה ישוע. אמין!