יום ראשון, 13 באוגוסט 2017

יום ראשון העשירי אחרי שבועות.

האב השמימי מדבר לאחר מסה קדושה של זבח בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי דרך כלי רצון, צייתן ועניו ואימו אן.

בשם האב, הבן והרוח הקדושה. אמין.

היום, 13 באוגוסט 2017, חגגו את יום ראשון העשירי אחרי השבועות עם מסה קדושה וראויה של זבח בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי.

האב השמימי אומר: אנכי, האב השמימי, אדבר היום ביום זה, כי היום הזה, יום ראשון העשירי אחרי השבועות, הוא יום ראשון ויש לו קדימות. אחרת הייתי מאפשר לאם המובחרת לדבר היום.

מזבח הזבח והמזבח של מריה הקדושה היו עטופים בפרחים רבים. המלאכים נכנסו ויצאו. האם המובחרת לבשה יום זה כחול בהיר. התפילה הייתה גם היא כחולה בהירה.

האב השמימי יעביר עתה: אנכי, האב השמימי, מדבר אליכם, ילדי אבי ומריה היקרים שלי, דרך כלי רצון, צייתן ועניו ואימו אן, שממש בתרצי והחוזרת רק את המילים היוצאות ממני.

ילדיו הקרובים שלי, תלמידי היקרים שלי וצלייני והאמונים שלי מהקרב והרחוק. היום, ילדיי הקרובים שלי, לפניכם מסע גדול, המסע לבית אבינו במלץ. כמעט שנתיים לא יכלו להיפגש במקום זה, כי המחלה של בתי קתרינה לא אפשרה זאת והייתה הסיבה העיקרית לפיקודכם. עכשיו אתם הולכים לזמן קצר למלץ. אתם מצפים לכך מאוד ואני אשמח לקבל אותכם באהבה. אך למרבה הצער, המסע הזה גם מלווה בצער, כי בתי קתרינה נמצאת בבית בוולפריהאוזן כמעט שלושה שבועות. שם היא מאושרת לפי רצוני, אף על פי שאתה, אני הקטנה, לא תביני זאת. היא מצאה את ביתה שם ועוזרת לחולים אחרים שהם יותר חולי ממנה. אני קטנה, אתה מוטרדת, כי אירוע אחד החליף אחר ואת לא הצליחתי לעבד עד היום. הייתי סבלנית מעט יותר, אני עוזר לך, כי תגבר על זה, אף על פי שאתה לא מאמינה בזה כעת. אתה עצובה מכיוון שכל דבר התרחש אחרת ממה שרצית. אך האמן לי, אביך השמימי מחזיק בשרביטו בחוזקה. זכור שהאם תסבול מהזה זמן רב, כי זה טבעי מאוד. בכל זאת, אתה היית עם קתרינה שלי כמעט שלושים שנה והיא פרידה מסוימת. כאשר חוויתי אדם יקר בשמחה וצער ואתה כל דבר אמור להיות אחרת ממה שהיה לפני כן, חייב להכאיב. אני מודה לך על כך שארגנת הכל בכוח אלוהי. את לא נטשת, אף על פי שכח האנושי שלך היה יותר מכדי לעמוד בכל הדברים הרבים שעליך לעשות. אתה המשיכה גם כאשר כוחותיה נגמרו.

אתם כולם החזיקו יחדיו וגדלו יחדיו לקהילה קטנה של שלושה. לא היה קל עליכם. גם ביקרו את קתרין הקטנה שלי פעמים רבות. היה קשה עלכם השלושה. נתתי קרני תקווה לבתי כי היא עדיין מזהה אותך. אתם יכולים לדבר איתה, אף על פי שיש בעיות בנוגע לכך. זה יכול להיות אחרת, יקרי שלי. מנקודת מבט אנושית, זה יהיה נראה אחרת, מכיוון שהמחלה מתקדמת בצעדים ענקיים.

אבל אני, האב השמימי, יכול לשנות הכל אם זה ברצוני וברצוני. אני יכול לעשות נסים, אף על פי שזה נראה בלתי אפשרי עבורכם. אני יכול לגרום לבלתי אפשרי להיות אפשרי. תזכרו זאת תמיד, כי צריך לכלול את תקוותיכם. האמינו עמוקות ובעוז, מכיוון שהדבר יהיה נראה אחרת ממה שאתם יכולים לדמיין. לא יכול עוד לנבא לכם, מכיוון שאינכם תוכלו לעמוד בו. הייתי סבלני מעט יותר וחשבו על כל-ידעתי וכל-יכולתי שלי. הכל יהיה טוב בסוף כי אני אביך האוהב שמתכוון לך לטובה ויפתר את כל הקשייות עבורכם. תתנו עצמכם לחלוטין בידי, אז אתם בטוחים.

ועתה לא בני הכהנים היקרים שלי וגם לסגני. אבל הם הפכו גאוותנים ומתעסקים באגויזם שלהם. הם אינם רואים שהם צריכים להיפרד מהמזבח העממי והקהילה האכילתית. הם בוזים לי ולא מזהה את האמת. גם לא מודה על כך, מכיוון שזה יכול להביא להם נזקים. הם אינם לוקחים את הכוח האלוהי לעזור להם. הם חושבים שהם ישלוטו בכל בעצמם ויכולים לשלוט בו. אבל יידרשו לחשוב על אחרת.

התהליך הזה שאני חייב להתחיל יהיה קשה עליה. למה, יקירי, כי הם לא מאמינים ולוותחים. כמה פעמים הוכחתי אותם שיתפנו לבסוף וחזרו, ואולם הם התנגדו לרצוני. כן, הם בוזים לי ומחשבים שהם יכולים להסדיר הכל באגודת הארוחה. אני לא נוכח בשירותים המודרניים הללו, כי אין יכולתי להופיע בעזרת ידיהם הכשרות של כהני אלה. כאשר הם פונים אלי גבם, אז הם מתפנים לעם ולא לי, אף על פי שאנכי צופה אחריהם בתאווה גדולה. הם לא זוכרים את בני, בן האלוהים בטריניטי. בשירותם אני נבוז, אף על פי שכהנים אלה אינם רוצים להאמין זאת. הם אמורים לפנות אל הארון הקודש ולחגוג סעודת קורבן של קדוש. בני הופך את עצמו לנוכח בקורבן הצלב בכל מסה קדושה תקפה של קורבן. אבל, בני הכהנים נפלו בגאווה, כי הם לא חושבים לתת לי, הטריניטי הקודש, התפארת. כך שטן מחזיק אותם בחוזקה בידו ומשחית אותם מבלי שהם מרגישים זאת. אם הם לא ייפסקו את הגאווה, הם ישקעו באביסוס הנצחי, כי השטן יחולל בהם. אין להם עוד כוח לחושותיהם, כי דעתם נכשלת. הם לא יצליחו לזהות מיד מה קורה להם. אני הוכחתי אותם הרבה להתחרט; זה לא היה פורייה. עתה סבלנותו שלי נגמרה, כי בני הכהנים הללו מתלכדים למודרניות ומצפונם כבר איננו דופק. הם התרחקו ממני. הם מופנים לעולמי ולא אלי, האלוהות. הם מבקשים מהלאיים להפיץ קומוניון ביד וללא הפצה של קומוניון בפה, שזה תואם את האמונה האמיתית.

החילול הקשה הזה חייב להיות כפר ומני מיניהם נשלחו רבים הנפשות הכופרות שהם מוכנים לכבוש מחדש אותן אלי באמצעות סבלותיהן. אבל אני מאוד עצוב ואנכי בוכה ללא הפסקה דמעות רבות, גם אם אמי שואלת על כסאיה לחוסר תשובה שלה. אני השקתי נהרות חסד בלבבו של כל כהן אחד, נהרות חסד של ידיעה.

לכל כהן בודד יש משימה מיוחדת שנוצרה על ידי. המידות שקיבל מתנתי. לאשמה, הכוהנים לא השתמשו בהם. הם הלכו אחרי הזרם הכללי ולא חשבו שהם נוטלים לעצמם. אתה עצמך חשוב ודחפת אותך לקדמת הבמה. זה אני שאיננו חשובים להם. הם כבר דחקו אותי לצד, כי אנוכי רק סמל עבורם. גם הם מעבירים זאת לאנשים שלהם אחראים. הם אינם מעבירים את האמונה הקתולית למאמינים. אמונתם היא אחת מאמונות רבות, זה אינו עוד הכנסייה הנוצרית היחידה והקדושה, האפוסטלית בה האמנו פעם. ביום הדין האלוהי הם ייאלצו לענות על כך, אז יהיה להם מר. הם מחקו את האמונה האמיתית מהחיים שלהם. באמתם קיימת אמונת המודרניזם ואינה דומה למה שהבטיחו בעת הורדתם. הקהילה הטוחנת המודרנית הפכה לעיקרון עבורם ולא ניתן לשכנע אותם אחרת. אין להם מזבח זבח, אלא שולחן טחון בו הם חוגגים. בכל הכנסיות המודרניות הם נהגו כך וחושבים שהם עושים את הדבר הנכון. אף אחד מהכוהנים שאני בחרתי לא מרד בהם, זה הזרם הכללי שלא ניתן לעצור אותו.

ההבנתם עתה, ילדי אבי האהוב, מדוע עלי להתערב, אף שאיני אוהב לעשות זאת. בזמן האחרון הזה, ילדיו האהובים שלי, אתם כעת. זה יהיה קשה לך. חייבים לגלות אי-צדק, כי הכל יגלה לאור. אין אחד יכול לקרוא: "לא ידעתי זאת." הציפורים ישירו על הגגות. שטן יצא בגלוי מהמקדשות, משום שהוא חושב שהכוח הגדול ביותר הוא שלו, שאני עדיין מאפשר לו. ללא רצוני הוא חלש. חייבים להפריד בין החיטה והפסולת. הזמן הגיע.

אמרתי לכל אחד: "התרחקו ממכללות המודרניות האלה. שארו בבתיכם וציינו את חג הקורבן הקדוש לפי הDVD שאני עשה לכם. פעמים רבות ציינתי זאת והזהירתי אותכם: "קחו זה DVD, אז לא יוכל להתרחש דבר לך כאשר זמני הגיע. תנסו את ההגנה שלי ותציין סעודת קורבן קדושה מדי יום. אבל לא השמעתם להזהרותי. עתה עליכם לסמוך על מכללות המודרניות האלה, משום ששטן מושל שם כעת.

המכללות ריקים. הכל הוסרו מהם שהעירו תחושה של קדושה. כל הציורים הוסרו. המכללות הפכו למקום פגישה והכהן הוא הראש, לא יותר מכך. המזבחות הקודשים הוסרו. במקום זאת, ניתנה בלוקת לבן באמצע, שאינה דומה מזבח. הם מחזיקים בה את קהילת הארוחה ואף אחד לא יכול לצאת ממנה לחיים היומיומיים עם כוחות, משום שחסרה הכח של סעודת הקורבן הקדושה. אבל העם מוטרד כי הוא לא מאיר על ידי הכהנים של ימינו. זה יעבור לטעות ואי-אמונה ללא להתנגדות נגד זאת. הציבור הכללי תלויה במרידה ולא אף אחד לא משים לב.

ילדי, אזהרתי את כל אחד ומעודד אותם בדקה האחרונה. התנתקו מיד ממכללות המודרניות האלה, כי אינכם יכולים להאמין מה שעתיד לקרות שם.

השלטונות סירבו לחלוטין באמון. הרועה הראשי, שעדיין לובש את הכיסא, תלוי בשגיאות ואחזקה. אחת מיניות מחליפה את השנייה. לא תוכל לדמיין איך התערבותי תקרה ומה יקרה בקרוב. זה יהיה קשה מאוד לרבים.

האמינו, בטחו והפנו אל האכילה הקורבנות האמיתית. אז אתם מוגנים. היכרו עצמכם ללב הנקי של מריה, אמא הכי יקרה לך, שאני נתתי לכם.

אוהב אותכם ואני רוצה להציל אתכם. ברכתי אתכם בטריניטי עם כל המלאכים והקדושים ואמה הכי יקר שלך ומלכה של ורדי הרולדסבאך, בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן.

היום חוגגת את החג הסקרי בקרבן בהרולדסבאך. המאמינים נוטלים בו חלק כי הם מאמינים ובטחים ומכלילים אותכם בתפילה. עדיין יש לך, צאנצ'י הקטן האוהב שלי, איסור הבית. זכרו שאני מעלה לכל ולא לאדם. רק אנחנו יכולים לשחרר אתכם ממנו, אך מתי ומה, זה יהיה דאגת אביך האהוב. אמן.

תהילה ושבח ללא קץ, הקדוש הקרבון של המזבח, לעולם ועל העולם. אמן.