יום ראשון, 24 בפברואר 2013

יום ראשון השני של התענית.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית של פיוס החמישי בבית הכנסת בגטינגן דרך כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. היום, כל המזבח עם מזבח מרים היה טובל באור מבריק. הסמל לאב מעל מזבח הזבח הירקף בנגה בהירה.

האב השמימי ידבר: אני, האב השמימי, מדבר עכשיו, ברגע זה, דרך כלי רוצה, משמעת וצנוע ואם בתי אן, שממעט בכל רצוני ומספר רק מילים שהן ממני.

התאספתם היום את יום ראשון השני של התענית. ילדי האהובים הקרובים והרחוקים, המאמינים האהובים ואנשי הדרך והעולי רגל והצאן הקטנה האהובה, אני, האב השמימי, מדבר אליכם ביום זה של תענית במיוחד בקרבה ובאהבה.

ילדי האהובים, כעת התחלתם לצום, להתפלל ולזבח. זאת חשובה, ילדים אהובים. גם אתם תלכו בדרך הצלב. דרך הצלב משמעו שזה יהיה קשה, שאין זה יסוד להיות קל לכם לעשות את הזבחות שהאב השמימי הכין לך.

אני אוהב אותכם ילדי האהובים, ולכן רוצה לדרוש ממך את המרב - מתוך אהבה. תוכל להבין זאת, ילדים אהובים, שאב אוהב דורש זבח וכפרה מכם, מה שקרוב לך במיוחד? וזה הוא אהבתו? זה נוצר על ידי אני מתוך אהבתכם. כן, ילדי האהובים, כפרה היא כאשר אתם נשאים את הצלב שלכם ולא רוצים להטיח אותו.

לקטנט שלי הכפירה החלה שוב ב-18 - יום שני האחרון. אני מודה לך קטנתי, על קבלת כפרה זו ורצונך לשאת אותה עבור אחרים - לכוהנים ובפרט למען הרועה העליון, האפיפיור בנדיקטוס XVI; דאגתך הייתה לשאת אותו שוב ושוב. אתם קיבלתם ממני את הידע וההודעה שהוא יכול להניח את משרתו. זה כבר קרה.

מאותו הרועה העליון אני רוצה ללכת לתפילה - עמוק יותר ויותר, כי לו יש הרבה לחזור בו ולכפר עליו. אתם ילדיי היקרים, כבר הכפרתם שוב ושוב עבורו גם עבור הבישופים הסוררים. אני אוהב אותם כל אחד ואחד. אני אוהב מאוד גם את כהניי. אם שלך אמא הקדושה היא האמה והמלכה של אלה הכוהנים. היא רוצה במיוחד שיתחזקו, שתוכלו לחזור בו, כי זה תלוי ברצונם. אם אחד לא רוצה לשוב אחורה, רצונו לא מוכן. זבוחו את הרצון הזה. תנו אותו לאבי הכריש שלכם, אשר לכל הטובים מוכנים לכם, אך גם צלב וסבל. זה חייב להיות ילדיי היקרים. אני לא רוצה להטיל עליכם קורבנות אלה, אלא אני יודע שזה משרת את ישועתכם. אתם חייבים להיות בריאים בגוף ובנפש במיוחד.

אתם לקחתם על עצמכם הרבה ילדיי היקרים, חבורתי הקטנה. רבים מהמתלמדים ליוו אתכם בסבל זה. הפך שקט סביבך. ואז השקט הזה משמעותו שאתם ממשיכים לכפר.

עדיין מדובר במקום החסד של אם הקרובה לי, הרולדסבאך. מקום זה קודש. כמה הופעות היו שם. אך עדיין לא מאמינים, יקרותי הכוהנים, יקרותי הבישופים, ומעירים את המקום הזה לתפילה כאתר עלייה לרגל. האם לא היה נראה שאלו הצופיות הקטנות לקחו הכל על עצמן? היכולתן לכפר, התפללו, והאם לא ראיתם שהזה זה האמת? יקרותי הבישופים, יקרי הרועה העליון שלי, אתם יודעים שכל זאת אמיתי.

ההודעות של הקטנה שלי מגוטינגן גם הן תואמות לחלוטין לאמת. אך אתם לא רוצים להכיר בזה ולא מאמינים. האם אמונתכם התחזקה כך שאתם לא מזהים את האמת, או שהם טועים ואינם מאמינים?

אני אוהב אותך וברצוני למשוך כל אחד מכם אל לבי, לליבי המלא באהבה וללב אם הקרובה לי הבוערת באהבתה לכם ומחוברת לליבי הבער באהבה.

האין זה משהו מיוחד עבורכם כשאם הקרובה לי בוכה שם? האמינה לא הייתה עצובה כאשר הכוהנים לא הודה בבכיות אלה? רק כומר אחד נשאר, והוא מאמין בחזקת מה שעד עליו. ואתה, האם לא ראית את דמעות אם הקרובה לך? הן זרו ברור על פניכם. ומי שאף פעם ראה זאת לא יכול היה להכחיש, "לא, זה לא היה אמיתי. זו הייתה אמת, יקרותי הכוהנים. ואולם אתם דחו זאת באתר התפילה של אם הקרובה לי בהרולדסבאך.

האם לא גרמתם לבתולה מריה צער גדול, כן, יתר על המידה? האם תוכל לענות על זה? בטח לא. התוודה עכשיו! אני אומר לכם שוב ושוב: חזרו אחורה! הזמן הגיע, היקרים שלי, בו רוצה להחבק אתכם לאחר וידוי חוטא. כן, אני מחזיר זאת כך רבות. זה רצוני ורצוני. לא רוצה לראות אותך נופלים לתוך התהום, אלא לראות אותך שוב באהבה על מזבח הקרבן שלי - על מזבח הקרבן שלי. רק זה הוא האמת. מזבח הקרבן היה תמיד קיים. כוהן אשר מציין את הקורבן הקדוש של המיסה על מזבח הזה, נמצא באמת. אך הוא לא גבר לעשות זאת לרצוני ורצוני.

ואתה יודע שזהו רק קרב הקרבנות הקודש היה מוקדש, בני הכוהנים היקרים שלי. אתם לא יכולים לסרב לו. אבל הוא השתנה על ידיכם. האם זה היה מאושר? האם הייתה לכם הרשות לעשות זאת לאבי השמיים הקרוב לך בטריניטי ולשנות אותו ולהוניא אנשים ולהטות את המאמינים? מה אחריות גדולה זו הייתה. האם לקחתם על עצמכם את האחריות הזו? זכרו שאני אהבה - האהבה הגדולה ביותר. ואתם הוכחשתי, הכעיסתי ביטרון. האמינו בו וחזרו אחורה!

כי אוהב אותך, מאזהר אותך שוב ושוב לחזור בתשובה. רוצה לשאול ממך לראות אחורה על יום ראשון השני של התענית הגדולה. ביום זה הבשורה הייתה ההתגלמות של ישו המשיח. הוא הוסתר. בגדיו הפכו לבנים כשרק. התלמידים נפלו על פניהם לפניו ולא יכלו להאמין מה קרה כאן. אבל ישו אמר להם: אל תיראו וקומו! זה אנוכי! אני, ישוע האהוב שלכם, הראתי לכם את ההתגלמות הזו. זאת האמת.

אתה אוהבת אותי ואתה רוצה תמיד להוכיח לי זאת. גם אתם, תלמידי, שמאחרים אחרי, רוצים להאמין באירוע זה. אתם מאמינים לא רק בתנ"ך אלא גם במניין התוספות של התנ"ך המכיל הודעות.

ואתה עכשיו אני רוצה לברכם היום ביום ראשון השני של התענית הגדולה ומלואה באהבה וממ�לאת צער, אני רוצה לספר לכם שוב: אהבו אותי וחזורו! אנוכי מחכה לאהבתך החוזרת ואכברכם בטריניטי עם כל המלאכים והקדושים, עם אם הקודש וישוע הסנטוס, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקדושה. אמן. הטריניטי היא אהבה ונרצה לעקוב אחר אהבת זו. אמן.

תהילה וברוך יהיה ישו המשיח בסקרמנט המוקדש של המזבח ללא קץ. אמן.